רודולף ורבה, ברחתי מאושוויץ

צופרי האזעקה היו ראשוני המבשרים על הבריחה מאושוויץ של שני אסירים: 44070 (רודולף ורבה) ו- 29162 (אלפרד וצלר) התאריך: 7 באפריל 1944 השעה: שש בערב. הבורחים לא נלכדו: וכבר ב25 באפריל נמסר הדו"ח שלהם לידי מנהיגים יהודים בסלובקיה, כדי שיזהירו את מנהיגי יהדות הונגריה מפני סכנת ההשמדה המרחפת על בני עמם.

במהלך המלחמה התייחסו בעלות הברית באי אמון לדיווחים שונים על מעשי הנאצים, גם משום שקצרה בינת אנוש מלהאמין לתיאורי הזוועה. המידע המבוסס שסיפקו ורבה ווצלר על מנגנוני חרושת המוות הנאצים הפך את השמועות לאמת עובדתית.

אבל בתוך זמן קצר מאז הגיע הדו"ח לידיעתם של ראשי היהודים, מנהיגי בעלות הברית וכמה עיתונים במערב, ניספו מאות אלפים מיהודי הונגריה במחנות ההשמדה. ורבה חש כי שליחותם סוכלה, וכי המנהיגים היהודים, שבידיהם הפקידו את המידע, בגדו בהם ושמרו על שתיקה, אולי כדי להציל קומץ מיוחסים.

ברחתי מאושוויץ משרטט ברוב עוצמה את "הנפשות הפועלות" המסתתרות מאחורי הדו"ח הנורא של המאה העשרים – אחד המסמכים האיומים ביותר שתוארו אי פעם בעט-אנוש. אין אדם שלא הזדעזע מן התיאור של מכונת הרצח הקולוסאלית והאכזרית שכונן הרייך הגרמני. יחד עם זאת ימצאו הקוראים סיפור אנושי בעל ייחוד של גבורה והחלטיות מול אתגרים שנראו חסרי תקנה לחלוטין.

רודולף ורבה פרופסור לפרמקולוגיה באוניברסיטה של קולומביה הבריטית בוונקובר , קנדה, התפרסם במחקריו על הכימיה של המח ועל מחלת הסכרת והסרטן. ספרו אינני יכול לסלוח יצא ב-11 מהדורות ברחבי אירופה וארה"ב. פירסם חיבורים על היבטים שונים של השואה והשתתף הפקת שישה סרטים על אודותיה.

בשיתוף עם הוצאת כנרת, זמורה- ביתן, דביר. תשנ"ח 1998, 364 עמ', 86 ש"ח

לרכישה: כנרת, זמורה – ביתן, דביר