רות לורנד, היופי בראי הפילוסופיה

חוויית היופי, עוצמתה ומורכבותה זכו לתשומת לבם של הוגים בתרבות המערבית מאז אפלטון ואריסטו. הגות המאה העשרים הזניחה ברובה את הדיון ביופי, ביטלה את חשיבותו והתעלמה מהכמיהה ליופי ומכוח השפעתו.

היופי בראי הפילוסופיה מטרתו כפולה: להציע תשובה מקיפה לשאלה מהו יופי ובמה כוחו; להשיב את מושג היופי מגלותו הפילוסופית ולחדש את מעמדו כאחד ממושגי המפתח בהבנת הניסיון האנושי בכללו.

הספר בוחן היבטים שונים של מושג היופי מהעת העתיקה ועד ימינו מתוך מטרה להציג תאוריה מקיפה על טבעו של היפה ומעמדו כערך בין שאר הערכים. במרכז הדיון עומדת ההצעה לראות ביופי ביטוי לסדר ממין מיוחד, שאינו כפוף לחוקים ואיננו מאפשר חיזוי. מושג הסדר הרווח מבוסס על חוקים ועונה על הצורך לארגן את העולם במונחים כלליים המאפשרים התמצאות במרחב ההתנסות האנושית. הסדר האסתטי, לעומת זאת, עונה על הצורך של הפרט לראות את עצמו ואת עולם חוויותיו כחד-פעמי וייחודי, ועם זאת בר-השוואה ערכית לעולמותיהם של אחרים. סדר זה הוא הבסיס למעשה האמנות והוא המאפשר לטעון, בניגוד לעמדה הרווחת כיום, כי התשוקה אל היופי היא ממהותה של האמנות.

"ספר זה הוא עבודת מחקר יסודית, מקיפה וקומפטנטית ביותר […] חזרתו של מושג היופי לדיון הפילוסופי באסתטיקה היא תופעה של השנים האחרונות, והעבודה שלפנינו תופסת מקום של כבוד על במה זו. זוהי פילוסופיה במיטבה […] זהו ספר מצוין! […] לא אתפלא אם יהיה לרב-מכר".

פרופ' עדי צמח

פרופ' רות לורנד מלמדת בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. ספריה הקודמים: על טבעה של האמנות, 1991.

זוכה בפרס יעקב בהט לספר העיון המקורי הטוב

יצא לאור תשס"ז 2007, 462 עמ', 94 ש"ח