תמר וולף-מונזון, לנגה נקודת הפלא: הפואטיקה והפובליציסטיקה של אורי צבי גרינברג בשנות ה-20  

 ספר זה מבקש לעקוב באופן שיטתי אחר חטיבה ספרותית ענפה ביצירתו של המשורר אורי צבי גרינברג (1981-1896) הכוללת את קובצי השירה 'אימה גדולה וירח' ו'הגברות העולה', את שירי 'טור מלכא' ואת המאמרים הפובליציסטיים שהודפסו בעיתונות הפועלים הארץ-ישראלית, 'קונטרס', 'הפועל הצעיר' ו'דבר'. הדיון הביקורתי עוסק בסוגיות הנוגעות לכתיבתו של המשורר בעשור השלישי של המאה העשרים: מטענים תרבותיים יהודיים ואוונגרדיים שרכש באירופה בערים לבוב, ורשה וברלין, המפגש עם תרבות העלייה השלישית והרביעית בארץ-ישראל, דרכי הכינון של התודעה היוצרת שלו כשליח החלוצים; וקשרים לשוניים ורעיוניים בין שירתו למאמריו הפובליציסטיים.

שירתו הדרמטית טעונת הרגשות של אצ"ג, שהיתה משוחררת מכבלים ז'אנריים, הפתיעה את הקוראים והמבקרים כאחד בחידושיה הצורניים והלשוניים ובמורכבותה הפיוטית, זאת גם על רקע המודרניזם בשירתם של משוררי העלייה השלישית, דוגמת אברהם שלונסקי, אביגדור המאירי ויצחק למדן. היקפה העצום של יצירתו השירית והפובליציסטית המורכבת והעשירה הושג עוד בטרם הגיע המשורר לשנת השלושים לחייו.

בשיתוף עם הוצאת כנרת, זמורה- ביתן, דביר. תשס"ו 2006, 398 עמ', 84 ש"ח

לרכישה: כנרת, זמורה – ביתן, דביר