שלום לוריא, מנדלי מוכר-ספרים: פרק שירה

שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) הידוע כסופר דו-לשוני, שהפליא עשות הן ב'לשון האבות' והן ב'לשון האימהות', הוכתר על ידי חיים נחמן ביאליק בתואר 'יוצר הנוסח'. הוא פתח נתיב רחב אל הדיבור החי בעברית, שאוצרותיה נצטברו מדור מדור בספרים; ואילו ליידיש שקלחה בלשון חיה ועתירת ניבים, הוא פתח מסלול אל ההבעה בכתב בהפכו עגה עממית ללשון הפונה אל ציבור הקוראים המשכיל, חובב הספרות ויודע הספר.

לש"י אברמוביץ היתה ככל הנראה תכנית ליזום מפעל מקיף של תרגומים ליידיש מתוך מזמורי תפילה וחיבורים תורניים ומסורתיים, כדי לשאוב מהם פניני לשון, ספרות והגות ולקרבם ללב הציבור בן הזמן, שכבר נתרחק מסופו של בית המדרש הישן. לחלופין, התרגום ליידיש של טקסטים ליטורגיים נועד גם לציבור העממי הרחב שידע להתפלל, אך לא הבין את מילות התפילה לאשורן. יוצא אפוא, שבדור של בין השמשות נפנה ש"י אברמוביץ לשימור קנייני התרבות הלאומיים באמצעות תרגומם לשפת העם וקירובם לקהל הקוראים הרחב. ביצירה זו הוא מתגלה כאמן של לשון, היודע להעניק לקורא תיאורי טבע פרטניים ומלאי חיות.

ד"ר שלום לוריא נטל על עצמו משימה קשה עד מאוד: לשחזר את הנימה העממית והקולחת של המקור, מחד כיסא, ולצקת את התיאורים הללו בשורות חרוזות ושקולות, מאידך גיסא. הוא עמד במשימה באופן המעורר התפעלות. כמו במקור, מכיל תרגומו חרוזים דקדוקיים לא מעטים, ואלה מעניקים לטקסט את אופיו הפולקלוריסטי, הכמו-נאיבי, אך בין לבין מתגנבים גם חרוזים מודרניים יותר, דיסוננטיים, וכל זאת מבלי לפגוע כמלוא הנימה באופי העממי-דיבורי של היצירה. לכל אלה נוספת מסכת רחבה של ביאורים ונספחים (של מנדלי בעצמו, המכונה 'טוב טעם'), המאפשרת לקורא בן ימינו להתמצא בנבכי הטקסט, וכן מסת מבוא המשבצת את היצירה ברצף הפואטי של ספרות המאה התשע עשרה.

זהו מפעל אקזמפלרי שראוי לעודד רבים כמוהו כדי שתיווצר תשתית טקסטואלית מוצקה לחקר הספרות העברית בדורות האחרונים.

פרופסור זיוה שמיר

בשיתוף עם הוצאת כנרת, זמורה- ביתן, דביר. תשס"א 2001, 328 עמ', 85 ש"ח

לרכישה: כנרת, זמורה – ביתן, דביר